הטיפול יכול להתמקד בעיבוד חוויות מהשירות, קשיי שינה, דריכות, כעס, אשמה, הימנעות, תחושת ניתוק, תגובות פוסט-טראומטיות, קשיי הסתגלות וחזרה לתפקוד בעבודה, בבית ובמערכות היחסים.

החזרה מן השירות אינה תמיד חזרה פשוטה אל המקום שהיה קודם. בני הזוג עשויים להתמודד עם תחושת זרות או ריחוק, פער בין החוויות שעבר כל אחד מהם, קושי לשתף או להבין, אשמה, כעס וקשיי הסתגלות מחודשת לחיים המשותפים.

לעיתים בן או בת הזוג ששירתו מתקשים למצוא מחדש את מקומם בבית, בעוד מי שנשארו בעורף התרגלו לשאת לבדם אחריות ועומס רבים. הטיפול הזוגי מאפשר להתבונן בהשפעות אלו ולתת מקום לחוויה של שני בני הזוג, ללא הנחה שאחד מהם הוא מקור הבעיה.

השירות משפיע גם על מי שנשארים בבית. הטיפול עשוי לעסוק בעומס מתמשך, בדידות, דאגה, כעס, אשמה על רגשות שקשה לתת להם מקום, נשיאה כמעט בלעדית של האחריות המשפחתית ובמורכבות של ההסתגלות המחודשת לאחר כל חזרה.

ילדים ובני נוער מושפעים מן המתח המשפחתי גם כאשר אינם מדברים עליו ישירות. טיפול משפחתי או הדרכת הורים יכולים לסייע להבין את התגובות המתעוררות ולבחון דרכים לקיום שיח מותאם בתוך המשפחה.

אני מטפלת מוכרת מטעם משרד הביטחון. הזכאות והמימון משתנים בהתאם למסלול ולהכרה האישית. בשיחת ההיכרות ניתן לברר באופן ראשוני את האפשרויות ולהבין כיצד נכון להתקדם.